יעקב בן ראובן היה חכם ופרשן מקרא קראי חשוב שחי בסביבות המאות ה-11 וה-12 לספה"נ. הוא פעל ככל הנראה בקושטא, בירת הממלכה הביזנטית (הנקראת גם קושטנדינא או קונסטנטינופול ובימינו היא נקראת איסטנבול).

במהלך חייו הוא נסע אל ארצות שונות במטרה להפיץ את היהדות הקראית ברחבי העולם וכדי לאסוף כתבי יד שיש בהם פרשנות של קראים למקרא. בפירושים אלה הוא השתמש בחיבורו שלו - ספר העושר.

חיבורו החשוב ביותר של החכם יעקב בן ראובן, נקרא על ידו "ספר העֹשר". הוא נקרא בשם זה על ידי החכם כי לפי דבריו בהקדמה לספר, הקורא ימצא בפנים מספיק מידע ולא יאלץ לעיין בפרשנויות ארוכות ובעלות מספר רב של כרכים שהוא כבר קרא בעצמו. ואכן ספר זה מכיל פירושים מקוצרים בעברית לכל עשרים וארבעת ספרי המקרא. הוא מבוסס על דברי פרשנות של חכמים קראים שקדמו לחכם יעקב בן ראובן שהיו כתובים בעברית או מתורגמים לעברית מהשפה הערבית, שהייתה השפה בה הייתה רוב היצירה הקראית בתקופת תור הזהב של היהדות הקראית בארץ ישראל. יעקב בן ראובן התבסס בעיקר בחיבור על דברי החכם יפת בן עלי ועל דברי החכם ישועה בן יהודה.

הפירוש שלו מכיל הרבה מונחים ביוונית-קראית וביוונית, שהייתה שפת הממלכה הביזנטית, מזה ניתן ללמוד שיעקב בן ראובן היה כנראה יליד קונסטנטינופול שיוונית הייתה שפתה. ממילים אלה אפשר ללמוד על מטבעות הלשון שהיו מקובלים בקרב הקראים באימפריה הביזנטית.

ההסבר של המחבר לכל קטע נתון לרוב נפתח בקיצור "מע'" או "יע'" (שמשמעותם בערבית היא "מַעְנָהֻּ" או "יעני" = כלומר), ולאחריהם מופיע הפירוש. כאשר קיימים הסברים אחרים של פרשנים אחרים נוספים, מופיע בדרך כלל בין פרוש לפרוש הקיצור "ד"א" שמשמעותו הוא "דבר אחר" או "דברי אחרים".

"ספר העֹשר" נמצא בכתב יד בסנקט פטרסבורג, בפריס, ובליידן שבדרום הולנד.

פינסקר הדפיס קטעים מתוך הפירוש לתורה בספרו 'ליקוטי קדמוניות', ודוקס הדפיס קטעים מתוך הפירוש לתהלים.

קטע אחר מ"ספר העֹשר" מירמיה ועד דברי הימים (מלבד תהילים) הודפס תחת הכותרת הכללית "מבחר ישרים", יחד עם פירוש לנביאים ראשונים ולישעיה שנקרא "המבחר" של החכם אהרון בן יוסף על ידי החכם אברהם פירקוביץ' ביוופטוריה תקצ"ד (גוזלווא, 1835).