החכם אהרון בן יוסף היה חכם קראי, פילוסוף, פרשן מקרא, פייטן והוגה דעות חשוב אשר חי במאה ה-13 בקרים ובקושטא. הוא מכונה "אהרון הרופא" וגם "אהרון הראשון" משום שקדם לחכם קראי מפורסם אחר שנקרא אהרון בן אליהו ומכונה "אהרון האחרון" שחי לאחריו והיה שמרן יותר.

אהרון בן יוסף נולד בסולכאת שבקרים, ובגיל צעיר נתמנה לחכם של קהילתה. פעל בעיקר בביזנטיון וחי בין השנים 1260 – 1320.  כיום ידועים לנו מספר חיבורים שהוא חיבר:

1.     ספר המבחר וטוב המסחר – פירוש לחמשת חומשי התורה.

2.     ספר מבחר ישרים – פרשנות לנביאים ולכתובים. לא כל החיבור יצא לאור, אלא רק חלק ממנו נדפס בגוזלווא, תקצ"ד.

3.     ספר כליל יופי – ספר דקדוק לשון הקודש.

בנוסף, הוא חיבר מספר רב של פיוטים ליטורגיים שונים, כשהמרכזיים שבהם הם פיוטים המבוססים על תוכנן של כל פרשיות השבוע, הנאמרים לפני אחת הקדושות בתפילת הבוקר של שבת. כליטורגן, הוא היה מעצבו של סידור התפלה בנוסח בו משתמשים הקראים עד לימינו, תוך שהוא התבסס על נוסחים קדומים יותר.

דמותו מסמלת שינוי בולט בפילוסופיה הקראית. עד אליו הפילוסופים הקראים נקטו בשיטת ה"מדברים" (הכלאם) אהרון בן יוסף היה הראשון לאמץ עמדה פילוסופית אריסטוטלית. המעבר לתפיסת עולם אריטוטלית מתבטא בדעתו של אהרון בכמה פנים שונים. כך למשל, בעוד שהפרשנים הקראים שקדמו לו סברו כי מבחינה פיסיקלית העולם מורכב מאטומים, הוא דגל בשיטה שלפיה העולם מורכב מארבעת היסודות. כמו כן הוא קיבל את התפיסה של חומר וצורה, יחד עם זאת, נראה שהוא שלל את המימד הפילוסופי הערכי שבמשל זה שהאישה מסמלת חומר והגבר צורה, כפי שסברו פרשנים רבניים.