נישואים

לפי התורה, הנישואים נעשים תקפים ע"י קיום שלושת התנאים הבאים, הנלמדים מתוך התורה, הנביאים והכתובים:מוהר (מתן סכום כסף או שווה כסף מאת הגבר לאישה), כתב (שטר הנישואין, אשר מבטא את ההסכמות בין בני הזוג) וביאה (רצון לבוא בברית הנישואים). קיומם של שלושת התנאים הללו גם יחד, מביא לכך שהנישואים יהיו תקפים.

יש לציין שכל התעודות אצלנו (נוסח הכתובה והגט) נכתבו מאז ומתמיד בעברית , בשפת הקדש.

מטרתם של הנישואים הוא להקים בית, שהוא היחידה הקטנה ביותר בחברה, ככתוב בתורה: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ | וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב' 24).

התנ"ך מייחס חשיבות מרובה לאישה ולזכויותיה. רבים הפסוקים המהללים אותה, ולא מעט נשים הגיעו לגדולה בחכמתן ובגבורתן. חכמינו הדבקים במסורת הביעו את יחסם החיובי לאישה בספרי הפרשנות, בשטר הנישואים בין בני הזוג ובחיי היום-יום. כך למשך, אין אנו מברכים  "ברוך שלא עשני אשה", והלא זכר ונקבה ברא אותם הקב"ה, אלא גם הזכר וגם הנקבה מברכים: "ברוך אתה... הבוראי בצלם אנוש, תולעת יעקב".

איסור עריות

אחד האיסורים החמורים בתורה הוא איסור עריות, שהוא, איסור קיום יחסי מין בין קרובים מסוימים, כפי שמצווה התורה וכפי ההיקש הנובע מן הכתובים. אם כתוב שאיסור החיתון חל גם על אחות האב או על אחות האם, מתחייב מזה שאין נערה מותרת להתחתן עם אח האב או אח האם, שהוא דודה. אחינו הרבניים התירו, דבר זה נוגד את תפיסת מצוות התורה.

הגירושים

כשם שהנישואים נעשים ברצון, כך הגירושים צריכים להיעשות ברצון בני הזוג, ולכן אסור לאדם לגרש את אשתו בניגוד לרצונה, אלא אם כן מצא בה ערוות דבר, שנאמר: "....כי-מצא בה ערות דבר..." (דברים כ"ד, א').  האשה רשאית אצלנו לבקש גט מסיבות מוצדקות ואם הבעל מסרב לתת גט, יכול בית דין לאשר לה אותו. מתנגדים אנו לדעת בית הלל המחמירים בפירוש הפסוק "כי מצא בה ערות דבר" קלקול כלשהו במילוי חובות האשה כלפי הבעל והמשפחה, כגון ש"הקדיחה את תבשילו". וכן מתנגדים אנו לדעתו של רבי עקיבא האומר: "אפילו מצא אחרת נאה ממנה"  (רשאי לגרש אשתו) שנאמר: "...והיה אם-לא תמצא-חן בעיניו..." (דברים כ"ד, א').

ייחוס הצאצאים

הייחוס במקרא הוא תמיד לאב, והיהודי הוא מי שאביו מזרע ישראל, כמו שמצאנו בספר במדבר ד', מ"ב : "ופקודי משפחות בני מררי למשפחתם לבית אבתם".  וכן כתוב: "...למען לא-יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא..." (במדבר י"ז, ה'). לעומת ההלכה הרבנית הטוענת כי יהודי הוא הנולד מאם יהודייה ולא חשוב מי אביו.