סיפור חייו:

בן רות (רוז) ויוסף. נולד ביום ג' בטבת תשל"ה (17.12.1974) ברמלה. בן זקונים להוריו, אח לשלמה ולשלומית. בחור תמיר, גבוה ויפה-תואר. למד בבית-הספר היסודי 'אחווה' ובבית-הספר העירוני 'רמלה-לוד' ע"ש ביסטריצקי. במקביל ללימודיו היה חניך בתנועת 'הצופים'. רונן גדל בבית שוקק חיים, בחיק משפחה חמה ואוהבת. היה נער פעיל מאוד. מגיל צעיר למד ג'ודו והתמיד בכך שנים רבות, עד גיוסו לצבא. כשהחליט ללמוד לנגן, ביקש מהוריו שיקנו לו גיטרה, ובכוחות עצמו למד לפרוט על מיתריה. רונן אהב מאוד כדורסל ונהג לשחק בכל הזדמנות שהיתה לו. בחודש אוגוסט 1993 התגייס רונן לצה"ל, וכאביו ואחיו לפניו החל במסלול הלוחם בחטיבת הנח"ל. אולם רונן לא רצה להיות לוחם בלבד, אלא גם חובש קרבי ולדעת להציל חיי אדם. לאחר מאמצים רבים התקבל לקורס חובשים קרביים, עשה בו חיל וסיים אותו בהצלחה. רונן חזר ליחידתו, ועד תום שירותו הסדיר שירת בתפקיד חובש קרבי. בסוף חודש מרס 2002, לקראת תחילת מבצע 'חומת מגן', גויס רונן למילואים בצו 8. הוא התייצב מיד, ונשלח עם חבריו להילחם בשומרון. ביום כ"ז בניסן תשס"ב (9.4.2002) נפל רונן בקרב בג'נין. בצל"ש יחידתי שהעניק אלוף פיקוד המרכז, האלוף יצחק איתן, מתואר הקרב: "במהלך לחימה במחנה הפליטים בג'נין, תוך התקדמות אחד הכוחות לעבר בית, נפתחה אש מכמה כיוונים לעבר הכוח. בקרב שהתפתח נפלו שלושה-עשר מפקדים וחיילים. חיילי הכוח שנתקל, וכוח אחר שהגיע לסייע בפעולה, נלחמו בחירוף נפש לחילוץ חבריהם שנפגעו, עד לחילוצם. למרות הנפגעים המשיכה הפלוגה להילחם, עד לכניעת מחנה הפליטים. על גילוי ערכי הדבקות במשימה, אומץ הלב, הרעות ואחוות הלוחמים, מוענק לפלוגה אות ציון לשבח מטעם אלוף פיקוד המרכז." בן עשרים-ושבע היה רונן בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת רס"ל. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי ברמלה. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.