בן יהודית ומשה, נולד ביום י"ג בסיוון תשי"ט (19.6.1959) בבאר-שבע שבנגב. כשהיה אברהם בן 3 שנים, עברו הוריו לגור במצפה-רמון, ושם הוא התחיל את לימודיו ולמד 4 שנים בבית-הספר היסודי "רמון". בשנת 1968 עברה המשפחה לגור בבאר-שבע, ובה המשיך אברהם את לימודיו בבית-הספר "דגניה". אחרי שסיים את בית-הספר היסודי, לקראת כניסתו לבית-ספר תיכון, הוא עבר מבחן מיון בעברית, בנושא: "תרומת המדע והטכניקה להתעצמות צה"ל". אברהם כתב אז: "המדע מחדש וממציא כלים שונים, יעילים, נוחים וטובים יותר מן הכלים הישנים ומביא להתקדמות בשכלול כלי המלחמה, לרבות פיתוח טילים שונים". הנושא של פיתוח טכנולוגי ומדעי בשירות צה"ל העסיק אותו מילדות.

 

הוא המשיך ללמוד בתיכון מקצועי "עמל" בבאר-שבע ובבית-הספר לטכנאים. את לימודיו סיים אברהם במגמת אלקטרוניקה. מנהל בית-הספר כתב עליו: "מגיל צעיר נמשך אברהם למרום. הוא היה חבר פעיל במועדון הטיסנים, ובמרוצת הזמן הגיע לדרגת מדריך בקלוב לבניית טיסנים והטסתם. בכל שנות לימודיו ידענו שנוסף לעניין הרב שהיה לו בלימודי אלקטרוניקה, שמר בלבו פינה חמה ומיוחדת לעולם הטיס".

 

אברהם היה קשור מאוד למשפחתו, וכשהופיע היה קולו ממלא את הבית בקולות אהבתו. במשך הזמן, הוא התמסר יותר ויותר לנושאים טכניים שהעסיקו אותו: המצאות, חידושים, בניית טיסנים. שעות ארוכות הקדיש אברהם לתחביבו זה, שהפך למקצועו, ונחשב לבר-סמכא בנושא טיסנים. כשסיים את לימודיו בבית-הספר והגיע מועד גיוסו לצה"ל, היה ברור שיוצב לשרת בחיל-האוויר.

 

אחרי שהתגייס עבר אברהם תקופת אימונים, ובפברואר 1978 עלה לדרגת רב"ט. כעבור חודשים אחדים, הוא עלה לדרגת סמל. הוא נשלח לקורס קציני טיס, והשלימו בהצלחה במרס 1980, בדרגת סג"ם.

 

החל בינואר 1979 התחיל אברהם לשרת בתנאי קבע, ומיולי 1980 שירת כנווט בצבא הקבע ביחידת מסוקים. במסגרת תפקידו הוא ביצע טיסות רבות ומגוונות, בתובלת מפקדים, בחילוץ חיילים, בפינוי נפגעים ובאימונים עם חילות יבשה. אברהם זכה במקום ראשון בתחרות ניווט טייסתית. חוות-הדעת של מפקדו עליו באותו זמן הייתה, שהוא "ממלא תפקיד קצין ברמה טובה". במרס 1981 עלה אברהם לדרגת סגן.

 

ביום רביעי, כ"ה בשבט תשמ"ב (17.2.1982), התקיים באזור ירוחם תרגיל משותף בין שלישיית מסוקים לבין פלוגת חי"ר. לאחד המסוקים אירעה תאונה, ושני קצינים נספו, ביניהם אברהם, שהיה נווט במסוק. בן 22 שנים הוא היה במותו.

 

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "בזכות רמתו כנווט השתתף אברהם במשימות בשטח אויב, אותן ביצע באופן הטוב ביותר".

 

אברהם הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בבאר-שבע. הוא השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. חבריו בקלוב התעופה בישראל החליטו לערוך לזכרו מדי שנה מפגן טיסנאות.